לוגו דרונט
עיריית תל-אביב ותושביה לוקים בחוסר הבנה בסיסית של סוגיית התחבורה הציבורית בעיר
כתבה מעתון סביבות כפי שנכתבה ע"י יודן רופא יליד ירושלים, גר בתל-אביב ובפאלרמו עובד וחוקר ביחידה לאדריכלות ותכנון ערים במדבר שבשדה בוקר. ממקימי וחבר הועד המנהל של עמותת "מרחב" - התנועה לעירוניות מתחדשת בישראל.
עוסק בעיקר במקצוע לא מוכר בארץ - עיצוב אורבני
25/12/2006

 ראו קישור לכתבתו של יודן רופא בנושא תחבורה בתל אביב וציר שלבים 

 

לקישור לכתבה לחצו כאן

 עיריית תל-אביב ותושביה לוקים בחוסר הבנה בסיסית של סוגיית התחבורה הציבורית 

מהעיתון אנו למדים שראש העיר שלח מכתב לשר האוצר המאיים שלא יאפשר לקדם את פרוייקט הרכבת הקלה אם לא תקודם במקביל דרך שלבים. דרך שלבים הקיימת מגיעה עד דרך אילת ושם מסתיימת. הפרוייקט שעליו מדובר הוא שדרוגה לכביש תלת מסלולי, וחיבורה לכביש חדש שיעבור דרך תואי המסילה הקיים (מעל לרכבת הקלה שתעבור שם במנהרה), כדי להכניס מכוניות ישר לתוך מרכז העסקים. אגב לפרוייקט זה ישנם התנגדויות של תושבי נווה צדק, שהמחשבה על כביש כזה שיעבור ליד שכונתם מעלה בהם חלחלה. מנגד הוגשו נגד חברת נ.ת.ע והועדה המחוזית תביעות על ידי אזרחים החוששים שהרכבת הקלה תוריד את ערך נכסיהם. שתי הידיעות מראות שגם ראש העיר, וגם תושביה אינם מבינים את המהפכה שהרכבת הקלה יכולה להכניס לעיר. במיוחד אמורים הדברים לגבי רחובות כמו שדרות ירושלים ביפו שאינם נהנים כרגע לא מאיכות חיים גבוהה, ולא משקט.

ראש העיר שלנו, ואפשר לאמר כמעט כל מערכת התכנון שסביבו, עדיין אינם מבינים שמטרת הרכבת הקלה, איננה להיות עוד אמצעי בהובלת נוסעים אל מרכז העיר, אלא שזהו האמצעי העיקרי. אין היא צריכה להתחרות במכוניות, וודאי שאין לעכב את פיתוחה עד שיפותח ציר מתחרה למכוניות תוך פגיעה באיכות החיים של כל התושבים שחיים לאורכו. צורת פיתוח דרך שלבים כעוד המשך של אוטוסטרדה עירונית הסגורה כלפי המרחב שבו היא עוברת ומוקפת חומות מגן נגד הרעש שהיא גורמת, היא המשך הרס הרקמה העירונית וקטיעתה - כפי שניתן לראות היטב בנתיבי איילון דרום בעוברם בין בת-ים וחולון. ניתן וצריך לפתח את דרך שלבים כשדרה עירונית יפה עד דרך אילת, אפשר אולי לחבר אותה עם רציף הרברט סמואל, אך אין שום צורך לחבר אותה לרחוב המסילה. כאשר היתה כאן הסדנא הבינלאומית של נ.ת.ע וטיילנו עם חלק מן המומחים באזור, הראיתי להם את תוואי המסילה והסברתי להם שבתוואי זה התעקשה העירייה שהרכבת תעבור במנהרה תת-קרקעית ומעליה כביש - הם חשבו שהעירייה השתגעה. זה בדיוק הדבר ההפוך למה שצריך היה לעשות טענו. היה צריך להעביר את הרכבת באופן על קרקעי על תוואי המסילה, כאשר סביבה שבילי אופניים והולכי רגל, וכתרומה להחייאת מתחם התחנה הישנה של יפו. כך ניתן היה גם לפתח תחנה נוספת באזור גשר שלוש שהיתה מזינה את נווה צדק ואת מרכז סוזן דלל. תל-אביב צריכה להקטין את כמות המכוניות שהיא מכניסה לתוכה על ידי צמצום הכניסות והקטנה הדרגתית של מקומות החניה - במקום זאת היא ממשיכה להגדיל את היצע החניה (ראה מגרש החניה הענק במקום השוק הסיטונאי), ומוכנה לתקוע את הפרוייקט שיהיה סם החיים של מרכזה כדי לאפשר לעוד כמה מכוניות להגיע למרכז הפקוק.

באשר לתביעות התושבים. למעט אלה שצריכים להתפנות מנכסיהם משום שיש צורך בהרחבת הנתיב של תוואי הרכבת, הנסיון העולמי מלמד שכל מקום שבונים רכבת קלה, שווי הנכסים עולה בעשרות אחוזים, משום שהיא מגדליה את הנגישות, ועושה זאת מבלי לגרום להפרעות משמעותיות. ודאי שהפרעותיה קטנות בהרבה מאלה של עשרות האוטובוסים והמכוניות שהיא מחליפה. בפורטלנד, למשל, ההערכה היא שהרכבת הקלה הביאה להשקעה של 6 מליארד דולר בפיתוח בטווח הליכה (חצי מייל) מהתחנות. גם בדאלאס ההשפעה של מערכת הרכבת הקלה על פיתוח כלכלי הייתה משמעותית. אני מקווה שבתי המשפט יחכו לפחות שנה אחרי התחלת פעולת הרכבת לפני שיפסקו פיצויים - משום שסביר להניח שתהיה עליית ערך הנכסים בכל האזורים שסביב התחנות.


פורסם ב 25 בדצמבר 2006 22:34 במדור תגובות על ידיעות או מאמרים בעיתונות | 4 תגובות

דרונט בניית אתרים
עבור לתוכן העמוד